החלטה בעניין קיזוז מול חוב מזונות בהוצל"פ

1.               בבקשה זו הנני נדרשת להכריע בשאלה האם בידי המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") לשלם למשיב עבור חלקו בדירת הצדדים, על דרך של קיזוז חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל.

רקע ועובדות

2.               הצדדים היו נשואים בעבר, נישואיהם הותרו בהחלטת כב' בית הדין הרבני האזורי אשקלון מיום XXX. לצדדים שתי בנות קטינות האחת ילידת XXX והשניה ילידת XXX (להלן: "הקטינות").

3.               ביום 30.5.02 ניתן פסק דין למזונות הקטינות במסגרת תיק תמ"ש (אשדוד) 11070/00 (להלן: "תביעת המזונות") התובעות בתביעת המזונות היו המבקשת ושתי הקטינות. במסגרת פסק הדין בהסכמת הצדדים נקבע כי המשיב ישלם סך של 2,000 ש"ח למזונות הקטינות כאשר דמי המזונות ישולמו לידי התובעת 1, היא המבקשת בבקשה זו.

4.               לצדדים דירה בXXX (להלן: "הדירה"). בעלי הזכויות בדירה הינם המשיב, המבקשת ואמה (המבקשת 2). המשיב עזב את דירת הצדדים לאחר שניתן כנגדו צו הגנה עוד בשנת 1999 ובתום תקופת הצו לא שב לדירה.

המבקשת השכירה שני חדרים בדירה לצד ג' בתמורה לדמי שכירות בסך של 1,750 ש"ח לחודש.

5.               במסגרת דיון בתביעת המבקשת לפירוק שיתוף בדירה, הגיעו הצדדים ביום 7.3.07 להסכמות אשר ניתן להן  תוקף של החלטה.

                  בין היתר, הסכימו הצדדים כי יינתן צו לפירוק השיתוף בדירה וכי חלקו של המשיב בדירה הינו 33%. עוד הסכימו הצדדים כי ימונה שמאי אשר יקבע את שווי הדירה למכירתה בשוק החופשי, וכן גיבשו הסכמות ומנגנון למכירת הדירה.

ההוראות הרלוונטיות לענייננו הינן:

"לאחר קבלת שווי ערך הדירה, תהא רשאית התובעת 1 להודיע בתוך 30 יום אם ברצונה  לרכוש את חלקו של הנתבע בדירת הצדדים.

מובהר כי התמורה במקרה זה תהא הערכת שווי הדירה פחות יתרת המשכנתא לסילוק, קרי, 33% מהפרש זה."

                  ב"כ המבקשת ביקש להוסיף להסכמות הצדדים כי מרשתו שומרת לעצמה הזכות לטעון לתשלום התמורה על דרך של קיזוז (עמ' 18 לפרוטוקול  שורות 6-8), אולם, משעה שב"כ המשיב התנגד לתוספת זו, הוסכם כי הסכמות הצדדים הינן מבלי לוותר על כל טענה העומדת למי מהם.

6.               ביום 24.7.07, ולאחר שהמבקשת הודיעה כי ברצונה לרכוש את חלקו של המשיב בדירה, נשלחה למשיב הודעת קיזוז לפיה, נוכח תחשיב שערכה המבקשת עליה ליתן בידי המשיב סך של 90,288 ש"ח (להלן: "התמורה") ומשעה שלמשיב חוב בתיק הוצאה לפועל מזונות בסך של 128,374 ש"ח (להלן: "חוב המזונות") הינה מקזזת את התמורה אותה עליה לשלם למשיב, כנגד חוב המזונות.

                  המשיב באמצעות ב"כ התנגד להודעת הקיזוז במכתב מיום 29.7.07.

7.               ביום 19.8.07 הוגשה בקשה זו במסגרתה התבקש בית המשפט למנות את ב"כ המבקשת ככונס נכסים לצורך העברת הזכויות בדירה על שם המבקשת.

                  בתגובתו מיום 21.8.07 הודיע המשיב כי הוא מתנגד לקיזוז אולם מסכים להתמנות ככונס נכסים למכירת הדירה למרבה במחיר. כמו כן הביע הסכמתו כי המבקשת תרכוש את חלקו של המשיב בדירה וכי הזכויות יעברו על שמה רק אחרי תשלום התמורה בפועל, לידי המשיב.

8.               ביום 22.8.07 ניתנה החלטת כב' הש' ד"ר בן שחר, (בזמן תורנות הפגרה) הממנה את באי כוח הצדדים ככונסי נכסים לצורך העברת הזכויות בדירה על שם המבקשת. עוד נקבע כי העברת הזכויות תבוצע לאחר שישולם למשיב חלקו בזכויות בשיעור של 33% מההפרש בין שוי הדירה  על פי הערכת השמאי לבין יתרת המשכנתא לסילוק .

9.               ביום 10.9.07 הגיש ב"כ המבקשת בקשה למתן הוראות להעברת הזכויות בדירה ע"ש המבקשת (הבש"א שבכותרת), ובה צויין כי התמורה למשיב שולמה על ידי הקטנת חובו בתיק ההוצאה לפועל, אשר יש לראותו כחוב חלוט משעה שלא הוגשה ע"י המשיב מעולם בקשה בטענת פרעתי.

                  הבקשה נקבעה לדיון ליום 30.1.08 לאחר שהוגשה תגובת המשיב במועד קדם המשפט בתביעה לדמי שימוש ראויים שהגיש המשיב ביום 12.7.07.

טענות הצדדים

10.             לטענת המבקשת בדין נשלחה הודעת הקיזוז על פי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים"), משעה שמדובר בחיובים כספים שלא מתוך עסקה אחת. לשיטתה, עסקינן בקיזוז של חוב קצוב וגם חלוט, משעה שהזכות לקיזוז הינה זכות המעוגנת בדין, אין צורך לקבל את אישור בית המשפט, אלא די בהודעה כאמור בסעיף 60 לחוק החוזים. לפיכך, התנגדותו של המשיב להודעה אינה מעלה או מורידה, הואיל ואין צורך בהסכמת הצד השני.